שיטת הפילאטיס
שיטת הפילאטיס הומצאה באנגליה בתקופת מלחמת העולם ה-1 על-ידי ג'וזף פילאטיס. מטרתה הראשונית הייתה לטפל בחולים ולשקם פצועי מלחמה. בשנות ה-30 פותחה השיטה כאשר היגר ג'וזף פילאטיס לארצות הברית, שם שכלל את שיטת הפילאטיס והחל לעבוד עם רקדנים פצועים ואנשי במה מהמובילים של אותה תקופה. לימים הפכה השיטה נגישה לכולם וידועה בזכות יעילותה הרבה לתפקודו ובריאותו של הגוף.
ג'וזף פילאטיס הושפע מהפילוסופיות של המערב והמזרח כאחד וכן משיטות האימון של יוון ורומא העתיקות. בעוד שרוב שיטות האימון מהמערב מתמקדות בחיזוק ואילו רוב השיטות מהמזרח מתמקדות בהארכה, שיטת הפילאטיס משלבת בין השניים ועובדת בו-זמנית על חיזוק והארכה של השרירים. ההשפעה של שיטות אימון מסורתיות מיוון ורומא הייתה בכך שהן העניקו חשיבות גדולה לשלמות הגוף. כמו-כן, בשיטת הפילאטיס ההתייחסות לגוף היא כאל יחידה שלמה – כל תרגיל פילאטיס ידרוש ייצוב של חלקים מסוימים בד בבד עם תנועה מאוזנת מהחלקים האחרים. יציבות מירבית של חלקים מסוימים תאתגר את השרירים המייצבים באותו איזור. השרירים המייצבים הם שרירים הנמצאים עמוק מתחת לעור, קרוב למפרקים, סביב חוליות עמוד-השדרה וברצפת האגן. שימוש נכון בשרירים אלו יגדיל את טווחי התנועה של המפרקים, יאפשר תנועה חלקה והרמונית, ימנע עומסים על חלקים אחרים בגוף ויסייע לשרירים המניעים לבודד את התנועה ולדייק אותה.
הפילאטיס בסטודיו גאלופ
שיעורי הפילאטיס בסטודיו מתקיימים בקבוצות של 10 מתאמנים ואורכם כ-60 דק'. בכל שיעור נשלב תרגילי חיזוק והארכה של השרירים עם עבודה על שיווי משקל ויציבה של הגוף. הרפרטואר הקלאסי יקבל וריאציות שונות, על-פי הסגנון האישי והרקע המקצועי של כל מורה, על-מנת להעשיר את האוצר התנועתי ולשכלל את היכולות הפיסיות והמנטליות של המתאמנים. בשיעורים נשלב אביזרים שונים כמו: כדור פיטבול, גומיה, משקולות, גליל וכו'.
מתאמנים מתחילים, בהריון או עם פציעות יקבלו הנחיות אישיות תוך כדי ובמהלך כל השיעור. צוות המורים מנוסה ומוסמך להוראה מפוצלת ומותאמת לכל מתאמן בצורה סימולטנית.